קורונה. מילה אחת ששינתה לכולנו את החיים.
אם עד תחילת 2020 הרגשנו בטוחים במציאות שלנו, רחוקה משלמות ככל שתהיה, התרגלנו אליה וחיינו בה בביטחון ובידיעה שהכל בסדר, שהכלכלה יציבה, שהמזון נמצא בשפע בסופרים, שחופש התנועה הוא לא משהו שניתן לערער עליו, שהבריאות אינה מאויימת ואורחות חיינו החברתיים הם דרך חיינו, אז הקורונה לימדה אותנו איך מספיק שדבר אחד קטן ישתנה במערכת העצומה שבנינו כדי לערער את היציבות של הכל.
באמצע מרץ 2020, כשהתחילו הסגרים הראשונים הורגשה אצלנו עלייה דרסטית בביקוש למערכות הידרופוניות לגידול מזון. פתאום כולם הרגישו דחיפות מאוד גדולה לקחת שליטה על חייהם. עבדנו כל יום עד 10 בלילה. חרשנו את הארץ בהובלות של מערכות גדולות עד בתי הלקוחות, הכל כדי שבתוך כל הכאוס והחרדה, נוכל להכניס גם תקווה וצמיחה חדשה לתוך הבתים בישראל.
תשלבו את הביקוש הגבוה למערכות גידול עם העובדה שכל העולם היה בסגר, כולל המפעלים המייצרים שלנו, והרי לכם ואקום שאמור לשתק ולרסק חברות. המלאים שלנו אזלו במהירות שלא הצלחנו להדביק עם ייצור וייבוא, בגלל אותה שרשרת אספקה שנפגעה. אבל דווקא אז, מתוך הקפאון, הרגשנו מכם את הצורך במוצרים ובשירותים שלנו יותר מתמיד.
בחרנו להקים את נייצ'ר טק ב2011 מתוך ידיעה שגידול הידרופוני הוא האופציה הטובה יותר לגידול מזון במאה ה-21 על כל אתגריה ויתרונותיה ושמדובר על תהליך איטי שיתרחש בהדרגתיות. אבל הרי שעכשיו, אנו מרגישים משיחות אתכם ומצפייה בהתרחשויות בעולם, שההידרופוניקה קיבלה קריאה להתייצב לשירות האנושות ושאנו צריכים להיות כאן כדי לאפשר לשינוי הזה להתרחש באופן הטוב ביותר.
אז אחרי כל ההקדמה הארוכה הזאת שקושרת את המצב החדש אליו נקלענו עם הכלים הטכנולוגים שעומדים לרשותנו, הנה 10 סיבות בגללן עכשיו זה בדיוק הזמן של כולנו להתחיל לגדל מזון הידרופוני בבית.
1. ביטחון תזונתי לשקט נפשי
זו הסיבה החשובה ביותר בעיניי לקוחותינו, אך גם החדשה ביותר מבין הרשימה שהצגנו כאן. הצורך בביטחון תזונתי נוצר ברגע שהסגרים הפכו לחלק משגרת חיינו, כשנדרשנו להתרחק מהתקהלויות, כשהסופרמארקטים נכנסו לסטטיסטיקות של ההדבקות, כשיבוא הירקות נפגע וכשחוסרים של ירקות טריים הורגש ברחבי כל הארץ. אז, באותה נקודה, נפל להמון אנשים האסימון איך בקלות יוכלו לפתור את בעיית הביטחון התזונתי באמצעות גידול מזון בבית. ומה הדרך הפראקטית ביותר לגדל ירקות בבית בכלים המודרנים שעומדים לרשותנו? נכון מאוד. הידרופוניקה.
בין אם יש לך מרפסת, גינה, גג, פטיו, פרגולה או שאין לך אף אחד מאלה, ההידרופוניקה מאפשרת לך לגדל כמות גבוהה יחסית של מזון במערכת סגורה שמצריכה תחזוקה מועטה ומגדלת במהירות מזון איכותי לאורך רוב ימות השנה.
תחשבו על זה. בין אם יחזרו הסגרים או לא, למה שלא נחזיק בבית כמות של מזון יבש שניתן לשמור לאורך זמן ונגדל את כל הירוקים שלנו בעצמנו ואפילו חלק משמעותי מהירקות הפירותיים? הלמה לא הזה מוביל אותנו לסעיף הבא של 10 הסיבות למה כן.
2.על טריות וערכים תזונתיים
ידעתם שמרגע שהירק נקטף הוא מתחיל במסע של איבוד הערכים התזונתיים שלו? ויטמין C, A ו-D למשל מאוד רגישים לאור, טמפ', אויר ולחות ומאבדים מערכם במהירות ככל שאינם מאוחסנים בתנאים הרצויים להם. זה יכול להגיע למצב בו ירק שרכשתם כי האמנתם שיזין אתכם בויטמינים ומינרלים שיש בו במקור, מכיל למעשה כמות קטנה אם לא אפסית שלהם. אז מה עשינו בזה?
ובכן, טריות היא שם המשחק. ככל שהירק טרי יותר כך הוא מזין יותר.. והאם יש טרי יותר מקטיף ביתי של ירקות לסלט שנחתך זה עתה לכל המשפחה? נכון מאוד. לא. יש שישאלו עכשיו את השאלה המתבקשת מאליה – האם ירקות הידרופונים מזינים כמו ירקות שגודלו באדמה? ובכן, בואו נעבור לסעיף הבא.
3.ערכים תזונתיים בירקות הידרופונים
שאלה מעניינת שכמובן, אין לה תשובה חד משמעית שנכונה כל הזמן מהסיבה הפשוטה – הכל תלוי במגדל.
לצמחים יש את הצרכים התזונתיים שלהם ואת התנאים בהם הם צריכים לגדול, אם המגדל מנגיש עבור הצמחים את התנאים הללו הרי שהם יצמחו למלוא הפוטנציאל הגנטי והתזונתי שלהם. אם לא, סביר שהצמח יתקשה להגיע למסה, לפירות ולערכים התזונתיים הרצויים. אבל אם נבחן רגע קונקרטית את ההשוואה בין גידול הידרופוני לגידול באדמה אילו שניהם נעשו כמו שצריך, נעשו מס' רב של מחקרים שבודקים את הנושא הזה בדיוק, כאשר התוצאות לרוב מסתכמות בשורה התחתונה שהיא: הירקות בגידול הידרופוני מזינים כמו, או לעיתים קרובות אף יותר, מירקות שגודלו באדמה.
כך לדוגמא מחקר מצא שבחסות הידרופוניות מזנים שונים יש בין 229% ל497% יותר ויטמין E לעומת חסות שגודלו באדמה ובין 93% ל216% יותר ויטמין C. אבל אל תאמינו רק לנו, חפשו בגוגל סקולאר מחקרים שנערכו בעולם בנושא ותיווכחו בעצמכם.
אז כן, לאכול הידרופוני טרי – זה הכי מזין שיש.
4. ריסוסים חברים, ריסוסים.
אולי הפרדוקס הגדול ביותר בעולם החקלאות המודרנית. הירקות שאמורים להזין אותנו גם מסכנים את בריאותנו בשל כמויות אדירות של ריסוסים כימיים בהם משתמשים בחקלאות הישראלית. בהעדר איסור ישראלי על שימוש בחומרי הדברה מסוכנים שכבר נאסרו ברוב העולם המפותח בשל היותם מקושרים למחלות קשות כמו סרטן, בהעדר פיקוח ובקרה מספקים ובקיומה של מציאות בה החקלאים נאלצים לעשות הכל כדי לשרוד, אנו מקבלים לביתנו תוצרת מרוססת מאוד שאנו נותנים לילדים שלנו לאכול. אז נכון, אפשר להשרות בחומץ / סבון או כל פתרון אחר, אבל למה לעשות זאת אם אפשר פשוט לגדל בבית ולהיות בטוחים שלגוף שלנו ושל המשפחה שלנו לא התקרב שום ריסוס כימי מזיק לבריאות ושבתוך הירק שאנו אוכלים נמצאים רק הערכים התזונתיים שאמורים לבנות את המערכת החיסונית של גופנו ולא להרוס אותה.
5. ומה עם הפאן הכלכלי?
ובכן, כאן אנו לא באים לומר שהירקות ההידרופוניים שתגדלו לבטח יחזירו את ההשקעה הכלכלית שנדרשת ממגדלים הידרופונים כבר בשנה הראשונה, שכן הכל תלוי בכמות, באיכות הגידול, בסוג הירקות, מחירם בסופר, בהשקעה הראשונית והשוטפת במערכת ובגידול. אבל כן ניתן לקחת מקרה בוחן ממוצע שיאפשר לנו לעשות חישוב כללי מאוד:
משפחת ישראל ישראלי שאוכלת מדי יום שני סלטים ומרבה באכילת ירוקים קונה בסופר מדי שבוע: 3 חסות הידרופוניות, 2 חב' עלי קייל, 2 חב' אורוגולה, חב' עלי סלק, חב' עלי תרד, חב' בזיליקום, צרור פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, 1 חב' בצל ירוק, 1 חב' סלרי וגם ירקות פירותיים כמו מלפפונים, כרוב, עגבניות, פלפלים, חצילים וכו', שמומלץ לגדל בנפרד מהירוקים במערכת אחרת שלא נחשב כרגע את החזר ההשקעה שלה.
אז לקחנו את כל הירוקים שמשפחת ישראלי קונה מדי שבוע בסופר על פי התעריפים המופיעים בקישורים המובילים לזאפ מארקט, כאשר העלות השבועית מסתכמת ב136.7 ש"ח והחודשית ב546.8 ש"ח. אם נתרגם את רשימת הקניות הזאת למערכת גידול פעילה, אנו נרצה מערכת של בין 40 ל-60 צמחים על מנת להנות משפע מתמיד וזמינות מיידית של כל הירקות מהמערכת לצלחת, פלוס מקום להתנסויות עם ירקות נוספים.
מערכת שיכולה להתאים באופן מושלם לצורך של משפחת ישראלי היא הAirponic Green שמגדלת עד 56 צמחים בפחות מחצי מטר מרובע.
מחירה המלא של המערכת 1,950 ש"ח, כאשר לעיתים אף נמכרת בהנחה של עד 35% (כמו למשל במכירה מוקדמת). הוצאה ראשונית חד פעמית נוספת תהיה מד מוליכות שמודד את ריכוז הדשן במים ומד חומציות דיגיטלי או נוזלי שמודד את חומציות התמיסה. בנוסף נזדקק לצמחים שעלות רכישתם במשתלה נעה בין 1.2-2 ש"ח ליחידה או אם ננביט בעצמנו נוריד את העלויות לכמה עשרות בודדות.
שימו לב, כשמגדלים ירוקים ניתן לקטוף מאותו צמח כל עוד לא סיים את מחזור חייו. כך יוצא שניתן לקטוף למשל מאותה החסה במשך 3 חודשים רצופים ואף יותר.
אם כן העלות החד פעמית המלאה תנוע בין 1,447.5 במכירה מוקדמת ל-2,305 ש"ח במחיר מלא. עלות המתכלים שצריך לרכוש אחת לחצי שנה תסתכם בכ150 ש"ח (כ-300 ש"ח לשנה) וצמחים נאמר יעלו עוד 300 בשנה.
עכשיו בואו נשווה את העלויות הללו לעלויות הירקות בסופר לשנה: 546.8 ש"ח חודשי כפול 12 חודשים = 6,561.6 ש"ח.
המשמעות היא שמשפחת ישראלי, אם תתמסר לגידול הירקות ההידרופוני בביתה ותיתן לצמחים את כל הצרכים שלהם תוכל להחזיר השקעה כבר תוך 4 חודשים. יותר מכך, המשמעות היא שמהשנה השנייה ואילך משפחת ישראלי תחסוך כ6,000 ש"ח על ירקות בסופר! רווח נקי.
רוצים לדעת מה החזר ההשקעה שלכם? כתבו ברשימה מה הירקות שאתם רוכשים בסופר מדי שבוע ומחיריהם, על כל נפש בבית קחו בחשבון 1.5-3 יח' מאותו ירק לגידול במערכת לפי תדירות אכילתו, השוו את סך עלות הירקות בסופר בשנה אל מול סך עלות ההשקעה שלכם במערכת הידרופונית שתגדל את כמות הירקות הרצוי – וחשבו תוך כמה חודשי גידול המערכת צפויה להחזיר את ההשקעה. אנו מאמינים שתגלו שתוך זמן לא רב, מדובר יהיה ברווח נקי לבריאות, לסביבה, למשפחה ולכיס.
6. תפסיקו לזרוק לפח!
אז דיברנו על מה אנחנו קונים בסופר, אבל לא דיברנו על כל הירק הטרי שפשוט מסיים את חייו בפח כי נרקב, התעייף, התקמט, נס ליחו ופג תוקפו ואינו מעורר תאבון כלל וכלל. הסטטיסטיקות מדברות על כ-30% מכל האוכל שלנו שנזרק בסופו של דבר. גידול ירקות בבית הופך את הסטטיסטיקה ללא רלוונטית משום שאנו קוטפים רק את מה שצריך לארוחה ואילו כל השאר ממשיך לגדול במערכת. חבל על הכסף, חבל על המשאבים שבוזבזו לחינם בגידול, חבל על הפסולת.. פשוט חבל. גדלו בבית.
7. הידרופוניקה למען הסביבה
החקלאות היא המזהמת מס' 1. שאריות דשנים שמחלחלים לאדמה או מוזרמים לשפכים ומשם לנחלים ולים, ריסוסים שמשמידים מגוונים ביולוגים של דבורים, ציפורים וחיות שחיוניות להמשך קיומו של העולם כמו שאנו מכירים אותו, שטחי יערות ושדות בר שמושמדים לצרכי גידול תוצרת, משאיות ומטוסים שמזהמים את האויר בפחמן דו חמצני כשהם חוצים את המדינה או העולם בהעברת מזון מהשדות לסופרים, זיהום האויר, האדמה והמים מזבלים בהם נעשה שימוש ועוד שלל סיבות בגללן הסביבה, האדמה, זקוקה למנוחה. היא זקוקה שאנו נרפה ממנה, משטחה הציבורי ששייך לכל החיות, לכל בני האדם ולצמחי הבר באשר הם. הסביבה צריכה שנתגייס ונגדל את המזון שלנו בעצמנו, בתוך הערים, מחוץ לשרשרת המזון שלה, שכן התיעוש והכימייה פוגעים בה והורסים עבודה מרהיבה של מיליוני שנים. גידול הידרופוני של מזון מפריד את האדמה מהתהליך ומבודד את הגידול למערכת סגורה שאינה מזהמת אותה.
בנוסף כשמגדלים בבית ירקות חוסכים מאות אריזות פלסטיק בשנה מהטבע.
אכפת לכם מהסביבה? יש לכם איך לעזור – גדלו ירקות הידרופונים בבית!
8. גם הנשמה שלכם רוצה שתכניסו ירוק הביתה!
כפי שאמרנו בהתחלה, הקורונה נתנה לתחום גידול הירקות בבית בוסט שכנראה לא היה קורה בדרך אחרת מכל, אבל היא גם גרמה לנו לשמוע כמה אמירות שהן פשוט Pricless כמו: "יושב בבידוד. החסה מסתכלת עלי, אני מסתכל עליה, היא מסתכלת עלי.. אני אוהב אותה" כמו שכתב לנו שי מהבידוד. או "כבר חודשיים שאני עובד מהבית והדבר היחיד שהשתנה בנוף שלי זה הגודל של הירקות במערכת ההידרופונית שלי, לא האמנתי כמה סיפוק זה יכול לתת, במיוחד בימים כל כך בודדים". אז הוכח כבר שגם בשגרה גידול צמחים בבית משמש כנוגד דיכאון אפקטיבי ביותר, אז מה עם זמנים הזוייים כמו אלו שלנו היום? ובכן, כן. לצאת כל יום למרפסת ולראות איך הירקות שלך גדלו בזמן שישנת זה מרומם לב ונפש. לקטוף, לחתוך ולאכול יחד כמשפחה זה כבר פשוט מדהים. שמחנו לעזור.
9. כשאיכות חיים היא דרך חיים
את כל שכתבנו למעלה אפשר לסכם למשפט הנ"ל. כשאתם מגדלים הידרופוני אתם מתחייבים כלפי עצמכם לאיכות חיים גבוהה יותר, לתזונה בריאה יותר, לערכים שבאים לידי ביטוי באורח חייכם. אתם זוכים להתקדם לשלב הבא של החיים האנושיים כפי שאנו מכירים אותם.. וזה מעביר אותנו לסעיף הבא והאחרון.
10. כי אנחנו בונים עתיד חדש, ביחד.
בעבר היינו לקטים, ציידים, חיינו במשקים אוטרקים וגידלנו את מזוננו בעצמנו. עם הזמן ועם התפתחות הטכנולוגיה, המסחר והתעשייה יכולת גידול המזון נלקחה מאיתנו לטובת אורח חיים מודרני, מהיר ומתועש. איכות המזון ירדה, מחירו עלה, היכולת שלנו לשרוד ולהרגיש את הביטחון התזונתי התפוגגה לה ככל שהסופרים התרחבו, מגדלי הבטון נבנו והטבע נסוג לאחור. אבל עכשיו יש לנו שיעור חשוב ללמוד, כזה שהקורונה מלמדת אותנו בעל כורחנו – אנחנו צריכים להשתנות.
אנחנו צריכים להתקדם למאה ה21 בכל הקשור לגידול המזון. עלינו לרשת את כל ישראל במערכי גידול ביתיים וקהילתיים שיהפכו את כל אספקט גידול המזון לכזה שמתופעל באופן טכנולוגי מתוך הבתים ומרכזי הערים, נמנע מריסוסים, שופע בערכים תזונתיים, כזה שמעניק עבודות לצעירים בתחום חדש וטכנולוגי, כזה שמשחרר אותנו, לפחות חלקית, מתעשייה מזהמת ומזיקה – אל עבר עתיד חדש שנבנה יחד לילדים שלנו.
היה ארוך מדי? מתנצלים. האמת היא שהיה לנו עוד הרבה מה לומר אבל תימצתנו לעיקרי הדברים. אם מצאתם את עצמכם במהלך הקריאה מזדהים ומעוניינים להצטרף למגדלים ההידרופונים הביתיים בישראל, אנו נשמח לעזור.
מומלץ בתור התחלה לשאול את 3 השאלות הבאות:
1. מה הייתי רוצה לגדל?
2. איפה הייתי ממקמ/ת את המערכת ההידרופונית שלי?
3. כמה שעות שמש ישירה תהיה על המערכת?
אח"כ לחצו כאן ותבחנו את מבחן המערכות ההידרופוניות שלנו בדרך להחלטה איזו מהן היא האחת שלכם.
מבולבלים? זקוקים לייעוץ והכוונה בבחירת המערכת? שלחו לנו הודעה בווצאפ כאן למטה או צרו קשר.
אנו כמובן שנשמח לעמוד לרשותכם ולהגשים בעזרתכם חזון וחלום למלא את מרפסות ישראל בירקות טריים.