גידול הידרופוני בטוח: סוגי פלסטיק בהידרופוניקה והשפעתם על הבריאות שלנו

השימוש בפלסטיק בהידרופוניקה שכיח למדי, אך ישנה שאלה מהותית שתלויה באויר וטרם קיבלה התייחסות ממשית – האם כל הפלסטיקים בטוחים לשימוש? האם חשיפה ממושכת לשמש לא תגרום לפליטת חומרים רעילים למים? והאם החומרים הללו לא מגיעים לירקות שאנו אוכלים בסופו של דבר? תשובות והבהרות בכתבה.

החומר הנפוץ ביותר בעל השימוש הרחב ביותר בגידולים הידרופונים הוא הפלסטיק. רובן המוחלט של המערכות ההידרופוניות עשויות מפלסטיק, רבים מהמגדלים משתמשים בצינורות פלסטיק במערכות שבנו בעצמם – אך עניין בטיחות השימוש בפלסטיק, שעלול להכיל כימיקאלים מזיקים והשפעתו על הבריאות שלנו, טרם עלה וקיבל התייחסות רצינית, עד עכשיו.

ב1988 נוצרה שיטת מספור על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקאי אשר פירקה וחילקה את סוגי הפלסטיק באופן שיאפשר לייעל את היצור, המיחזור והסחר בפלסטיק. שיטת המספור הזו הפכה לשפה משותפת בינלאומית והיא מיוצגת על ידי משולש המורכב משלושה חצים עם מספר בתוכו.

מספור סוגי הפלסטיקים

1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate
2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene
3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride
4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene
5. פוליפרופילן – PP, polypropylene
6. פוליסטירן – PS, polystyrene
7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

בנוסף לסוגי הפלסטיק, יתכן שיתווספו אליהם מייצבי (או בולעי) קרינה, גם עליהם נרחיב בהמשך.

1. פוליאתילן פרלטאלט – PET (PETE), polyethylene terephthalate

נמצא בשימוש להכנת בקבוקי משקאות קלים, מים, קטשופ, רטבים לסלט, חמאת בוטנים, ריבות וחמוצים.
מה שטוב בו הוא שלא ידוע לנו על התמוססות של כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשים הורמונאליים, אך למרות זאת, בחשיפה ארוכה לשמש הוא עלול לפלוט חומר בשם אנטימון אשר מזיק לבריאות.

השורה התחתונה: טוב לשימוש, אך לא בחשיפה ארוכה לשמש.

2. פוליאתילן בצפיפות גבוהה – HDPE, high-density polyethylene

הפלסטיק הזה בטוח יחסית לשימוש ומייצרים ממנו אריזות חלב, מים, מיצים ושקיות זבל וסופר. את הפלסטיק הזה נפגוש בגידול הידרופוני (או לא) בעיקר כחביות הכחולות המשמשות להובלת נוזלים.

פוליאתילן בצפיפות גבוהה הוא הפלסטיק ממנו מכינים את מרבית מיכלי הגידול בדרג מזון, אך יחד עם זאת, לא כולם מתוקננים לדרג מזון. על מנת להיות בטוחים ניתן לחפש על גבי הפלסטיק את סימון ת”י או של ה USDA/FDA/NSF.
פלסטיקים מסוג 2 שאינם בדרג מזון ייוצרו עם חומר שעלול להיות רעיל ומסוכן לבריאות שתפקידו לסייע בשחרור מהיר של הפלסטיק מהתבנית בה הוא מיוצר ובכך להגביר משמעותית את קצב הייצור.

השורה התחתונה: טוב לשימוש בהידרופוניקה כשהוא מיוצר בדרג מזון.

3. פוליויניל כלוריד – PVC, polyvinyl chloride

הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור משום שקשה למחזר אותו אך הוא מבוקש ביותר בשל תכונותיו הנחשקות – חסינות לאש ולמים. בתעשיית המזון הPVC נמצא בשימוש בעטיפות של בשר, גבינות ומוצרים אחרים.

על מנת לרכך את הפוליויניל כלוריד, ייצרנים מוסיפים רכיבים ‘פלסטיים’ אשר מונעים מהמולקולות של החומר להתקרב האחת לשניה ובכך שומרים על גמישותו. אותם חומרים פלסטיים עלולים להיפלט מהפלסטיק אל המים בשימוש ממושך ומהווים סכנה לבריאותנו אף כשהם רק באים במגע עם מזון. בנוסף, לפי איגוד המזון הלאומי של ארה”ב, di-2-ethylhexyl phthalate (DEHP), אשר נמצא פעמים רבות בPVC נחשד כגורם מסרטן.

כמו כן הPVC מכיל ביספנול A (הוא הBPA המפורסם) אשר לו סכנות בריאותיות הקשורות לשיבוש המערכת ההורמונאלית אצל תינוקות, פגיעה בפוריות אצל נשים, השמנת יתר וגרימת הפרעות בגדילה.

צינורות הPVC אשר נמצאים בשימוש שוטף לצרכי אינסטלציה ובמערכות הביוב עשו הסבה לאחרונה גם לעולם ההידרופוניקה והאקוופוניקה ועלולים לפלוט כימיקאלים ככל שעובר הזמן ובחשיפה לשמש ומומלץ שלא לעשות בהם שימוש.

השורה התחתונה: רע לבריאות ורע לסביבה.

UPVC – צינורות המתאימים לשימוש לגידול הידרופוני

כיום ישנם בשוק צינורות UPVC או PVC-U לבנים או כתומים, כאשר הU מייצגת את ה- Unplasticied ומשמעותה שלא הוספו חומרים פלסטיים מסוכנים. בנוסף, צינורות UPVC אינם מכילים BPA והם בטוחים הרבה יותר לשימוש בגידולים הידרופונים.

מעוניינים לרכוש צינורות UPVC? צרו איתנו קשר.

4. פוליאתילן בצפיפות נמוכה – LDPE, low-density polyethylene

מסוג פלסטיק זה מכינים בתעשיית המזון בעיקר שקיות מזון קפוא ובקבוקים לחיצים.
יחסית לPVC הפלסטיק הזה ‘בסדר’, שכן לא ידוע על פליטת כימיקאלים אשר גורמים לסרטן או שיבוש הורמונאלי, אך מצד שני הוא לא ממוחזר כמו פלסטיק מס’ 1 ו-2 ועל כן מזיק לסביבה הרבה יותר.

שורה תחתונה: בסדר לבריאות, לא בסדר לסביבה.

5. פוליפרופילן – PP, polypropylene

מהפוליפרופילן מייצרים חלק מבקבוקי הקטשופ, מיכלי היוגורט והמרגרינה, והוא רווח בייצור קופסאות אחסון המזון. הוא נחשב לבטוח לבריאות ואין מידע על פליטת כימיקאלים שחשודים כמסרטנים או משבשי הורמונים.

פוליפרופילן מתפרק בחשיפה לחום ולקרינה אולטרה סגולה המצויה באור השמש. בתהליך זה נוצר רדיקל חופשי אשר מגיב עם חמצן ונוצר אלדהיד וחומצה קרבוקסילית. הבלאי נראה כרשת של סדקים דקים המעמיקים עם זמן החשיפה לקרינה. לכן נדרשים תוספים בולעי קרינת UV לחפצים מפוליפרופילן המיועדים לשימוש תחת כיפת השמיים.

השורה התחתונה: יחסית בטוח לשימוש, אך רצוי לבדוק אם אכן מחוזק עם בולעי קרינת UV ובעל דרג מזון.

6. פוליסטירן – PS, polystyrene

מהפוליסטירן מייצרים בעיקר מוצרי קלקר, כמו זה הנמצא בשימוש ברפסודות הצפות המוכרות לנו מעולם ההידרופוניקה.
הוא נחשב לפלסטיק מזיק יחסית שכן הוא גם קשה מאוד למיחזור וגם מפריש סטירין שחשוד כחומר מסרטן. יחד עם זאת, מחקר העלה כי שחרור הסטירין מהקלקר למזון קשור למגע שלו עם שומן, כך שביישום ההידרופוני זו אינה סכנה ממשית. הסכנה באה לידי ביטוי דווקא באקוופוניקה, כאשר תחזוקה לקויה, חוסר בסירקולציה מספקת של המים, דגים מתים שמתחילים להרקב ושאריות אוכל דגים, עלולים ליצור סביבה שומנית שכפי שהוזכר, טומנת בחובה את הסיכון להפרשת הסיטרין מהקלקר.

השורה התחתונה: בנזן (חומר המשמש לייצור הפלסטיק) הוא קרצינוגן אנושי ידוע (מסרטן). בוטאדין וסטירין (אבני היסוד של הפלסטיק) נחשדים כחומרים מסרטנים, ייצורו דורש אנרגיה רבה וקשה מאוד למחזר אותו, אך יחד עם זאת, בהידרופוניקה, שם הוא משמש כרפסודה צפה, לא נראה סיכון ממשי.

7. תערובות פלסטיק מסוגים שונים

כולל את כל יתר החומרים, החל מפלסטיקים 1-6 מעורבבים יחדיו, דרך חומרים ידידותיים לסביבה ועד לפלסטיקים מזיקים הכוללים את הבינספנול A.

שורה תחתונה: כשהפלסטיק מסומן במס’ 7 לא ידוע האם הוא מסוכן או לא וצריך לקחת בחשבון שפעמים רבות הוא אינו בטוח לשימוש בהידרופוניקה ועל כן מומלץ להמנע משימוש בו בכדי שלא לבוא במגע עם BPA, חומרים מסרטנים או משבשים הורמונלים אחרים.

מייצבי UV הידועים גם כבולעי UV

בולעי קרינה אולטרה סגולה (UV) מונעים את שחיקתו ארוכת הטווח של פלסטיק הנחשף לשמש. ישנם סוגים שונים של בולעים שתלויים במטרתם, בדר”כ בולעי הUV סופגים את הקרינה ובכך מגנים על הפלסטיק בו הם מוטבעים.

סרטון ישראלי המסכם את כל סוגי הפלסטיק על סכנותיהם ויתרונם

האם הצמחים סופגים את החומרים המסוכנים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם בדרג מזון?

לאחר שהפרדנו והבנו אילו מהפלסטיקים פולטים חומרים מזיקים ואילו לא, השאלה הבאה המתבקשת על ידי המגדל ההידרופוני היא: האם הצמח ‘לוקח’ את אותם החומרים וניזון מהם, או שמא הוא יודע לסנן ולהפריד בין ‘מזון’ לבין ‘פסולת’.

ובכן, התשובה לשאלה הזו נוגעת ביכולתו של הצמח ל’ספוג’ חומרים רעילים באופן כללי ואת החומרים הרעילים שנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם מדרג מזון בפרט.

הצמחים שואבים מהמים את כל החומרים המומסים בהם, בין אם מינרלים, מיקרו אלמנטים, מתכות כבדות או רעלנים. בנוסף הם מסוגלים אף לספוג חומרים מסוגים שונים דרך האויר ומחקר של נאס”א מצא שהם משמשים כפילטר ל85% מהמזהמים הנמצאים באויר שכוללים גם בין היתר בנזן ופחמן חד חמצני.
יכולת הספיגה של הצמחים את החומרים הללו מותנית בגודל המולקולות של החומר המומס במים וישנם מקרים מצערים ומחקרים המצביעים על כך שללא ספק, צמחים אינם בוררים בין מקור הזנה ‘טוב’ ל’רע’.

כך למשל עיירה קטנה ופסטורלית בדרום איטליה שמונה 39,000 בני אדם וילד עם סרטן לא נראה בה לפני, עכשיו חווה תקופה טראומטית וקשה ביותר כשילדים, נשים ומבוגרים חולים בשלל מחלות סופניות שלא נרצה לצער אתכם עם תיאורים אודותן, לאחר שהמאפיה פיזרה פסולת פלסטיק וכימיקאלים על אדמה חקלאית סמוכה.

בנוסף, במחקר שנערך במימון הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין, מדענים באוניברסיטה החקלאית נאנג’ינג בדקו את פיזור המזהמים בשורשי עשב דגני מסוג זון משכר. מחקרים קודמים הראו כי פטריה מזהמת אשר נקשרה לשורשי הצמח הייתה אחראית על ספיגתם של חומרים רעילים על ידו, כאשר המחקר הפעם התמקד ברמה התת-תאית, על פעולותיו ופיזורם של הרעלנים בצמח כשהפטריה נמצאת בשורשיו. התוצאות הראו כי אכן הצמח ספג ופיזר את הרעלנים (acenaphthene) בין תאיו. עובדה זו מצביעה על כך שהצמח לא בהכרח מפרק ונפטר מהרעלן אלא יכול גם פשוט לפזרו בין תאי הצמח ובכך להפוך אותו לזמין לצריכה על ידי מי שניזון ממנו.

בנוגע לחלקה השני של השאלה – האם הצמח יקלוט את החומרים המזיקים הספציפיים הנפלטים על ידי פלסטיקים שאינם דרג מזון, נכון לעכשיו אין מחקר נקודתי שנעשה על החומרים הללו, אך ההיגיון אומר שהצמח יקלוט כל מולקולה קטנה ונוחה מספיק.

המקרים והמחקר שהזכרנו לעיל הם רק עדויות בודדות לכך שהצמח לא באמת בורר מה נמצא בתמיסה ממנה הוא ניזון (הדבר נכון גם לגידול באדמה) ולכן תפקידנו כמגדלים לוודא שהתמיסה מכילה רק את החומרים אותם אנו רוצים להעניק לו. על כן, השימוש בפלסטיקים בגידול הידרופוני צריך להיות מושכל וחכם ויש לבדוק לפני השימוש בפלסטיק מסויים, האם הוא יפלוט לאורך זמן ובחשיפה לשמש חומרים שיסכנו את הבריאות של צרכני הירקות שיגדלו בו.

לסיכום, סוגי הפלסטיק הבטוחים ביותר לשימוש בהידרופוניקה הם סוג 2, 5 וUPVC. השתדלו להקפיד על כך ולדרוש לראות תקני מזון היכן שיש ספק באשר לבטיחות השימוש לבריאות.