לגדל כמו חקלאי אירופאי: באטו באקט, מערכת הידרופונית לצמחים גדולים ומטפסים למתחילים

דליים הולנדים, או באטו באקט בשמם השני, הם שיטת גידול הידרופונית המתאימה במיוחד לגידול צמחים גדולים ומטפסים והם הבחירה הפופולארית ביותר בקרב המגדלים ההידרופונים המסחריים באירופה. אז מה זה דליים הולנדים? יתרונות, חסרונות, ועוד נקודות שכדאי לדעת על השיטה שעשתה לאחרונה 'עלייה' גם לישראל.

מה זה דליים הולנדים (באטו באקטים)

דליי באטו או דליים הולנדים הם שיטת גידול הידרופונית הדומה לגידול במיטות מצע, כאשר מיטות המצע כאן הם אוסף של דליים במידות קטנות יותר שמסודרים בדר"כ בשורה עם קו השקייה וניקוז שעובר בכל אחת מהן. שיטת הסידור הזו הופכת את הבאטו לאחת משיטת הגידול היותר קלות לתפעול, תחזוקה וגידול בכלליות. כמובן שניתן לסדר את הדליים בצורות אחרות שמיועדות יותר לגידולים ביתיים או מקומות שרוצים להתאים את צורת פיזור הדליים לפי הצורך.
חשוב לקחת בחשבון שחיבור התשתיות עבור דליי הבאטו היא אמנם פשוטה מאוד אך משתנה מעט בהתאם לצרכי המגדלים ולמערך הגידול שתוכנן.

כמו כל שיטות הגידול במצע האחרות, גם בדליי באטו ניתן להשתמש בשיטה ההידרופונית והאקוופונית למרות שהשיטה ההידרופונית מקובלת, נפוצה וקלה יותר. השיטה שכיחה מאוד באזורים בעולם שאין בהם אדמה שמתאימה לגידול חקלאי קונבנציונאלי או לחלופין היכן שפחות מתאים לגדל בשל תנאי השטח. בנוסף, שיטת הדליים ההולנדים מאפשרת לחקלאי מספר יתרונות משמעותיים.

יתרונות הדליים ההולנדים

1. עובדים מצויין בסביבות מבוקרות ומתאימים לגידול מחזורי לאורך כל השנה.
2. רוב מערכי הגידול ההידרופונים המורכבים מדליים הולנדים מורידים משמעותית את כמות העובדים והעבודה הידנית הנצרכת בחווה רגילה.
3. חוסכים מקום בהשוואה לשיטות קונבנציונאליות, במיוחד עבור צמחים גדולים כגון עגבניות וכו'.
4. מערכות המתוחזקות היטב יכולות לחסוך כמויות עצומות של דשנים ומים.

כפי שניתן לראות בתמונות, יש לשיטה המון להציע עבור מגדלים הידרופונים מתקדמים ומתחילים כאחד, שרוצים לתכנן לעצמם מערכת מוצלחת ומיטבית לגידול צמחים גדולים.

צמחים שכדאי לשתול / מתאימים למערכת באטו באקט

הגידולים הפופולאריים ביותר עבור דליי באטו הם צמחים גדולים או/ו מטפסים כמו עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים ואף אבטיחים, מלונים וכו'. את מרבית הצמחים ניתן לגדל לגובה בקומות על ידי יצירת שורות מוגבהות שמאפשרות גישה קלה לצמחים. יחד עם זאת, למרות יתרונם המשמעותי של גידול צמחים גדולים בעלי בית שורשים גדול, אלה אינם הגידולים היחידים שניתן לגדל בבאטו באקט. הבאטו יכולים לעבוד גם כמעט בכל גידול אחר, בין אם עונתי או רב עונתי, אנחנו מזמינים אתכם לנסות ולעדכן אותנו איך עבד לכם.

צפו בוידאו מדהים של גידול כשותנית בדליים הולנדים

ממה מורכבת מערכת דליים הולנדים?

מערכת דליים הולנדים יכולה להגיע במגוון וריאציות אפשריות בעלות מידות משתנות לפי הצורך והתנאים אצל המגדל, אך כולן יורכבו בבסיסן מ3 מערכים שפועלים יחד:

1. מערך השקייה – תפקידו של מערך ההשקייה להניע את המים מהמאגר, דרך תשתית הזנה ישירות לשורשי הצמחים באמצעות טפטפות. המפרט המדוייק וקצב הטפטוף הנדרש משתנה ממערכת למערכת על פי תנאי הגידול הספציפיים שלה (מה מגדלים, עם / בלי מצע, כמה צמחים בדלי וכו')

2. מערך דליי באטו – מערך דליי הבאטו יכיל את הדלי, מחברי הסיפון הרלוונטים ואת מצע הגידול יחד עם הספסל או השולחן עליו יעמדו במידת הצורך.

3. תשתית ניקוז – תשתית הניקוז דואגת לפנות את שארית המים מהדליים בחזרה למאגר.

שיטות השקייה בדליים הולנדים

ניתן להריץ את קווי ההשקייה והניקוז במקביל תןך שימוש בשיטה המחזורית, כלומר להחזיר את שאריות המים והדשן אל המאגר ולהשתמש בהם שוב, או שניתן גם לגדל בשיטת הRun to Waste ולא להחזיר את המים למאגר.

שיטת הRun to Waste אינה מחזורית ובדר"כ מועדפת על החקלאים משום שבשיטה הזו, אם משתמשים בה נכון, ניתן לחשב בדיוק את כמות הנגר, להגיע לנגר מינימאלי ולהיות מאוד מכוונים ומדוייקים עם הדשן. בעוד השיטה המחזורית בה אנו ממחזרים את התמיסה התזונתית מאפשרת לחסוך כמות מסויימת של מים ודשן, אך מצריכה יותר בקרה של התמיסה התזונתית ולכוון אותה בהתאם לצורך של הצמחים. שיטת הRun to Waste קלה יותר לתחזוקה ומאפשרת להעניק דשן לפי הצורך התזונתי של הצמח באותו הרגע ללא התחשבות במה היה במאגר לפני כן.

מצע גידול בדליים הולנדים (באטו באקט)

מצעי הגידול הנפוצים ביותר בגידולי באטו הם פרלייט, חימר מותפח (הידרוטון / ליקה) ולאחרונה גם קוקוס, כאשר בדר"כ משתמשים בשילוב של כולם ביחד ביחסים משתנים. חלק מהמגדלים משתמשים גם במצע גידול מסוג צמר סלעים אבל הוא אינו אידאלי עבור הגידול הזה ואנו ממליצים לא להשתמש בו. פרלייט לעומת זאת הוא המצע הבסיסי המומלץ ביותר לשיטה. להצלחה מיטבית מומלץ לשלב את מצעי הגידול כך שהשכבה התחתונה בדלי תהיה של 2-3 ס"מ הידרוטון, במרכז עד כמעט סוף הדלי שילוב של מצע פרלייט וקוקוס ביחסים משתנים (50-50 זה יחס נהדר) ומעל שכבה נוספת של הידרוטון למניעת היווצרות ירקת וחילחול קצת יותר טוב של מי ההשקייה.

השילוב של מצעי הגידול הנ"ל מעניקים לצמח ספיחה מצויינת, ניקוז אפקטיבי ואווריריות שמספקת חמצן ושומרת על בריאות השורשים.

טעויות שכדאי להמנע מהן

1. השקייה ודישון – העדר הבנה מקדימה בנוגע ליחסים בין כמות הדשן ותזמון ההשקייה יכולה להוביל לבעיות מהר מאוד בכל מערכת הידרופונית. השקייה יתרה עלולה 'לחנוק' את הצמחים בעוד מיעוט השקייה עלולה לייבש אותם.
   תכונותיו של מצע הגידול הנבחר, קצב הטפטוף, גודל וגיל הצמח משחקים יחד תפקיד ומשפיעים על תכנית הדישון וההשקייה שתתאים לאותה מערכת.
   העקרון הבסיסי הוא – ככל שהמצע סופח יותר כך ניקח הפסקות ארוכות יותר ו/או משך השקייה קצר יותר. לעומת זאת ככל שהצמחים גדולים יותר ו/או מצע הגידול סופח פחות, כך נשקה יותר ונספק את הלחות הדרושה לשורשים.
2. תחזוקה בין מחזורית – בעיה נפוצה נוספת היא העדר חיטוי וניקוי הדליים בין מחזור למחזור. ניתן להשתמש בחלק ממצעי הגידול מספר פעמים בכל עונה, אך יש לקחת בחשבון חיטוי וניקוי בין מחזור למחזור בצורה טובה על מנת למנוע העברת מחלות ובקטריות בין הגידולים. את החיטוי מומלץ לבצע עם מי חמצן.
3. חוסר תשומת לב למזיקים והעדר טיפול מונע במחלות – כמו כל מערכת הידרופונית, גם בבאטו, כל הצמחים ניזונים מאותם מים ומתנקזים לאותו צינור ניקוז, עובדה זאת בשילוב עם צפיפותם וקרבתם האחד לשני מגבירה את הסיכוי להתפשטות מחלות, בקטריות או מזיקים במהירות. יש לבצע בדיקות כנגד מזיקים ומחלות באופן שוטף על מנת לזהות ולמנוע מבעוד מועד את התפשטותם.
4. זמן – טעות נפוצה היא שהרבה מגדלים לא משקיעים מספיק זמן בגידול ההידרופוני שלהם. יתכן שהם חושבים שדליי הבאטו הם שיטה שמצריכה הרבה פחות עבודה ואינו דורש תחזוקה מורכבת, מה שנכון במידה רבה, אך השיטה עדיין דורשת תחזוקה של התמיסה התזונתית, בקרת מזיקים ומחלות, הדלייה וכל מה שיש לקחת בחשבון במערכת הידרופונית.