הידרופוניקה מאפשרת לגדל כל דבר בכל מקום. משתמשים בה בחלליות של נאס"א אך גם במרפסות ביתיות נורמטיביות. היא מאפשרת לגדל כמות נאה של ירקות בבית במינימום מאמץ וכל שנדרש מהמגדל הוא להבין את בסיס הגידול ההידרופוני ואת שלבי התחזוקה השוטפת. אז מהי הידרופוניקה ומהי תחזוקת גידולים הידרופונים? כל המידע במדריך.
הידרופוניקה במשפט אחד זה: מדע גידול צמחים על בסיס מים מועשרים בדשן מסיס. בקצת יותר מילים זה: תת שיטה חקלאית במצעים מנותקים המקבלת את תזונתה באמצעות תמיסת הזנה המורכבת מדשן ומים מאוזנים חומצית בלבד, ללא אדמה.
גידול הידרופוני: הבסיס
לכל מערכת הידרופונית מאגר מים ראשי שמזרים באמצעות משאבה את המים אל שורשי הצמחים. תנאי הבסיס לגידול הידרופוני מוצלח טמונים ב4 פרמטרים שחייבים להתקיים במים.
1.דישון – על המים להכיל דשן הידרופוני בכמות המומלצת לצמחים שאנו מגדלים ואת ריכוזו נמדוד כפעם – פעמיים בשבוע באמצעות מד EC שיעיד לנו על רמת המוליכות החשמלית במים. ככל שהמוליכות החשמלית גבוהה יותר כך ריכוז הדשן במים גבוה יותר. משום שאיננו חקלאים מסחריים אין צורך להקפיד על דישון מדוייק לצרכי צמח ספציפי ולרוב נאזן את הדשן על ממוצע שיתאים לרוב הצמחים.
– כשנגדל ירוקים (תבלינים, חסות וירקות עליים) נאזן את המים ל1800-2200EC.
– כשנגדל ירקות פירותיים נאזן את המים על 2200-2800EC ואף יותר
על הדישון ההידרופוני ומדידת המוליכות הרחבנו במדריך נפרד שמומלץ לקרוא כאן.
2. איזון חומציות – על המים להיות מאוזנים חומצית לרמת PH ממוצעת של 5.5-6.5. את הPH נמדוד באמצעות מד PH דיגיטלי או מד חומציות נוזלי. הרחבנו על בדיקת החומציות בפוסט נפרד שמומלץ לקרוא כאן.
3. טמפרטורה – על המים להיות בטמפרטורה ממוצעת שנעה בין 18 ל24 מעלות. חריגות קטנות למעלה או למטה לא יזיקו מדי לגידול ההידרופוני אבל בזמני קיצון בהחלט יש להיות 'עם יד על הדופק' ולאפשר למים להישאר קרוב לממוצע ככל האפשר. על כך כתבנו פוסט נפרד כאן.
4. חמצן – על המים להיות רוויים בחמצן. למעשה, אין דבר כזה יותר מדי חמצן לשורשי הצמחים (תעיד על כך השיטה המצויינת אירופוניקה בה שורשי הצמחים יושבים באויר ונהנים מרסס / טפטוף עדין). לכל שיטת גידול הידרופונית הדרך שלה לספק לשורשי הצמחים חמצן.
שיטות גידול הידרופוניות
אם שוטטתם קצת באינטרנט וחיטטתם רגליכם בין חנויות ההידרו השונות, ודאי נתקלתם במספר מערכות הידרופוניות שנראות שונה לחלוטין האחת מהשניה. למעשה ישנן לא פחות מ10 שיטות הידרופוניות שונות שמקבלות יישומים שונים במערכות גידול. לכל אחת משיטות הגידול הללו מאפיינים קצת אחרים שמעניקים להן יתרונות / חסרונות על פני השיטות האחרות. לפניכם סקירה תמציתית על הפופולאריות ביותר מביניהן.
NFT – Nutrient Film Technique – שיטת גידול פופולארית בתעלות המאפשרת גידול אנכי, נוח, יעיל וסופר אפקטיבי במגוון וריאציות. החיסרון המשמעותי ביותר שלה הוא רגישותה להפסקת הפעלת המשאבה. בין אם המשאבה נשרפה או הפסיקה לעבוד בגלל הפסקת חשמל, לצמחים 'זמן חסד' קצר יחסית של מספר שעות (תלוי במזג האויר) עד ששורשי הצמחים יתייבשו והצמחים יבלו. ישנן דרכים להתגבר ולהערך מראש ועל כך נרחיב בפוסט נפרד.
DWC – Deep Water Culture – שיטת גידול קלה ליישום וגידול שמבוססת על שתילת שורשי הצמחים במים עמוקים המועשרים בחמצן באמצעות משאבת אויר שמייצרת בהם בועות, ממש כמו באקווריום. ניתן לרכוש מערכת גידול מוכנה או להכין אחת בעצמכם בקלות רבה. כל שתזדקקו לו זה קופסא עם מכסה (יש לפתוח במכסה פתחים בקוטר הרצוי, הממוצע הרווח הוא 3 צול), משאבת אויר, צינורית אויר, אבן אוויר וכוסות רשת כמספר הפתחים שיצרתם. למדריך להכנת מערכת הידרו DWC לחצו כאן.
היתרונות המרכזיים של השיטה הם פשטות היישום וקלות הגידול, החסרונות המרכזיים הם כובד המערכת ושפיכת כמות גדולה של מים במידת הצורך.
דליים הולנדים – אם אתם רוצים לגדל מפלצות הידרופוניות בדמות צמחי עגבניה, מלפפון, מלון, אבטיח או כל צמח גדול פירותי גדול אחר, לכו על דליים הולנדים. מדובר למעשה על, ובכן.. כן, דליים, המעוצבים כך שתמיסת ההזנה נשלחת ממאגר המים בטפטפות אל מצע הגידול הממלא אותם (שילוב של קוקוס, פרלייט והידרוטון) ומתנקז בתחתיתם מסיפון. לדליים מגרעת המיועדת להנחה על צינור ניקוז בקוטר 50 מ"מ ואליו מתנקזים שאריות המים. נפח הדליים 11 ליטר והוא מעניק מקום רב לשורשי צמחים גדולים כך שיצמחו היטב ללא הפרעות. אחד היתרונות המרכזיים של השיטה הוא מצע הגידול שלה שמעניק ביטחון למגדל מאחר והוא סופח מים היטב, אך גם מאוורר ומחומצן מספיק. בנוסף, המערכת הרבה פחות רגישה להפסקות חשמל או שריפת משאבה מאחר והמצע ממשיך לספק את הלחות שהוא ספח לשורשי הצמחים.
הצפה וריקון – שיטה הידרופונית נהדרת שמציפה את שורשי הצמחים במים ומרוקנת אותם בתנועה במחזורית. באופן הזה שורשי הצמחים מקבלים גם את המים וההזנה וגם כמות נאה של חמצן.
קראטקי – השיטה ההידרופונית הבסיסית ביותר, בה ממש כמו בDWC שורשי הצמחים יושבים במים עמוקים מדושנים ומאוזנים חומצית אך ללא משאבת החמצן. העיקרון הוא שככל ששורשי הצמחים גדלים ושותים את המים והדשן, מתפנה מקום במיכל לאויר המכיל בין היתר את החמצן הנחוץ לצמיחה. כאשר יגיעו המים לגובה רבע מיכל יש למלאו שוב, אך רק עד שליש גובהו. הסיבה לכך היא שמילוי כל המאגר עלול לחנוק את השורשים הארוכים שצמחו ולהרוג את הצמח. היתרון הברור של השיטה הוא שהיא אינה מצריכה חיבור לחשמל, החיסרון הוא שקצב הצמיחה איטי יותר.
ישנן שיטות הידרופוניות נוספות כמו אירופוניקה, אקוופוניקה, טפטוף, פוגופוניקה ועוד, אך עליהן נרחיב בכתבה נפרדת.
הידרופוניקה בבית: איך לבחור את המיקום הנכון?
- רצפה מפולסת – במרבית המערכות ההידרופוניות זרימת המים ו/או הגעתם לשורשי הצמחים תלויה, בין היתר, ברצפה מפולסת. אם המערכת שלכם תלויה על הקיר השתמשו בפלס וקיבעו שיפועים בהתאם לצורך.
- נקודת חשמל – רוב המערכות ההידרופוניות מופעלות באמצעות משאבת מים חשמלית. מקמו את המערכת בקרבת נקודת חשמל תקנית ומוגנת מים.
- נקודת מים – לא חובה שתהיה נקודת במים בקירבת המערכת ההידרופונית שלכם, אך מומלץ. למעוניינים במילוי מים אוטומטי יש לחבר את ברז המים ישירות למצוף פיצוי במערכת. המצוף ימלא את המים בכל פעם שירד המפלס.
- רוחות – ביחרו למערכת מקום מוגן יחסית מרוחות וקבעו אותה ככל שניתן.
- שמש – אם אתם רוצים לגדל ירוקים, ירקות ופרחים מקמו את המערכת במיקום עם חשיפה מקסימאלית לשמש ישירה. ירקות פירותיים בעיקר אוהבים שמש ישירה והרבה (לפחות 4 שעות ביום), ירוקים יכולים להסתדר עם קצת פחות (החל משעתיים). במידה ואין מספיק שמש ישירה על הצמחים ניתן להוסיף תאורת גידול מלאכותית.
גידול הידרו: סדר פעולות בהפעלה ראשונה
מומלץ להפעיל את המערכת ההידרופונית טרם השתילה על מנת שלכשנכניס את הצמחים המים יהיו מאוזנים ומוכנים להזנת הצמחים.
- חברו את המערכת ההידרופונית
- מלאו את המאגר במים נקיים
- הוסיפו דשן הידרופוני ע"פ הוראות היצרן וסוג הצמח (על כך כתבנו למעלה) וערבבו היטב
- אזנו את החומציות ל5.5-6.5
שתילה במערכת הידרופונית
אופן השתילה משתנה ממערכת למערכת. ישנן מערכות הידרופוניות בהן נשתול בתוך כוסות רשת ואילו באחרות נשתול ישירות בתוך מצע הגידול הממלא אותן. אך העיקרון הוא זהה ופשוט ומומלץ למלא אחר ההנחיות הבאות:
- מומלץ לבחור בצמחים צעירים ששתולים במינימום אדמה, הפתרון השכיח ביותר בשימוש במערכות הידרופוניות הוא הסטארטרים שעונים על דרישה זו. אם לא מצאתם סטארטרים וקניתם שתילים בשישיות או בעציצים, מומלץ לשטוף את השורשים מהאדמה בעדינות מירבית.
- יש לקחת בחשבון כששותלים את דפוסי הגדילה של הצמחים, על מנת לבצע החלטה מושכלת היכן במערכת למקמם. הדבר מומלץ ונכון בעיקר למערכות ורטיקליות (אנכיות) בהן אנו עלולים לשתול צמחים שיעשו צל ויפריעו לגדילה של צמחים אחרים. כך למשל מומלץ לשתול שתילים משתרכים כמו אבטיח ודלעת בקומה התחתונה ולהעניק להם מקום ייעודי על הרצפה. לעומת זאת צמחים זקופים כמו חסות, פלפלים או חצילים נשתול בקומות הגבוהות יותר.
- בשתילה נקפיד שלא יכנס אור לתוך המערכת על מנת למנוע מראש ירוקת שעלולה להתפתח. סגירת הפתחים מתאפשרת באמצעות הידרוטון, טוף או ספוגים ייעודיים.
- חשוב לודא ששורשי הצמחים מגיעים למים, אחרת אנו צפויים לקבל תוך זמן לא רב צמח מת.
ירקות הידרופונים: מה ניתן לגדל במערכות הידרופוניות?
התשובה הכללית בנוגע להידרופוניקה היא שניתן לגדל כמעט כל דבר. החל מתבלינים, דרך ירקות, פרחים, צמחי מרפא ואפילו ירקות שורש ועצים. אך לא כל מערכת הידרופונית מתאימה לגידול כל הצמחים. המקום שהמערכת מקצה להתפתחות השורשים והנוף הוא נתון המפתח בהחלטה של אילו צמחים לגדל במערכת.
כך למשל, מערכות NFT בעלות תעלות של פחות מ4 צול או פחות מ10 ס"מ רוחב (כשמדובר על תעלות מרובעות) מאפשרות לגדל ירוקים בלבד וגם אז לא לזמן בלתי מוגבל. בדר"כ נצטרך לקטוף את הצמח כולו כשהגיע לבגרות על מנת למנוע סתימת שורשים בתעלות.
מערכות דליים הולנדים למשל מעולות לגידול עגבניות, בעודן סותמות תעלות בקוטר 4 צול.
זו רשימה חלקית של צמחי מזון שניתן לגדל ברוב המערכות ההידרופוניות
ברכות! בחרת את המערכת שמתאימה לך, התקנת אותה במקום אופטימלי, ביצעת הפעלה ראשונית ושתלת את הצמחים. עכשיו זה הזמן לראות את הקסם קורה! כל יום הצמחים יגדלו קצת יותר, שורשיהם יתארכו לתוך המים וכל שנותר לך לעשות הוא לבצע מעקב ותחזוקה שוטפת פעם – פעמיים בשבוע לפי ההנחיות הבאות.
שלבי תחזוקת מערכת הידרופונית
- השלימו מים במאגר
- מידדו את רמת המוליכות החשמלית
- השלימו דשן עד לאיזון רמת המוליכות החשמלית.
- אזנו את רמת החומציות.
החלפת המים במאגר אחת לחודש
לאורך זמן האיזון בין המיקרו למאקרו אלמנטים בתמיסת ההזנה שלנו יופר משום שהצמחים צרכו לאורך זמן את חלקם יותר וחלקם פחות. הדבר יכול להוביל לכך שלמרות שרמת הEC תקינה, יופיעו בכל זאת סימני מחסור בצמחים. ההמלצה היא לרוקן את המאגר לחלוטין מדי חודש על מנת לפנות מלחים ששקעו והצטברו בתחתית ולהעניק לצמחים שוב את הנוסחה המאוזנת של המאקרו והמיקרו אלמנטים להם הם זקוקים.
פעולות מומלצות נוספות בשוטף
> הסירו עלים חולים או נגועים מהצמחים
> חפשו אחר מזיקים וטפלו בהם – זיכרו, הטיפול הטוב ביותר במזיקים הוא מניעת הגעתם
> בצעו בקרה אחת לשבועיים אחר קצב צמיחת השורשים וככל שישנו חשש לסתימת השורשים את תעלות הגידול יש לבצע גיזום שורשים.
החלפת מחזור צמחים במערכת הידרופונית
לפני שאנחנו מוציאים את שנשאר מהגידול העונתי הקודם ושותלים את הצמחים החדשים, עלינו לבצע ניקוי וחיטוי למערכת על מה שלא תישא איתה בקטריות או מחלות אם היו, מהגידול הקודם אל הגידול החדש.
ניקוי וחיטוי מערכת הידרופונית
אזהרה: אין להשתמש במי חמצן בלי לקרוא את הוראות הבטיחות על התווית!
- רוקנו את המים ופרקו את המערכת ההידרופונית.
- נקו את חלקי המערכת (כולל המשאבה) משאריות שורשים, הצטברות מלחים וכל לכלוך זר אחר באמצעות מים נקיים, סקוטש ומטלית.
- חברו את המערכת ומלאו מים נקיים במאגר
- הוסיפו 100 מ"ל מי חמצן בריכוז 17.5% על כל 10 ל' מים.
- הריצו את המים עם מי החמצן במערכת למשך 4 שעות רצופות
- בתום הרצת המים שפכו אותם ומלאו במים חדשים
- ניתן לשתול את המחזור החדש!
טיפ: טיבלו את כל הכלים שעשיתם בהם שימוש במהלך הגידול בדלי עם מים ומי חמצן 17.5% בריכוז של 100 מ"ל על כל 10 ל' מים.
מי החמצן ישמידו על בקטריה שאולי הייתה במים ויחטאו את הציוד כולו לקראת הגידול המוצלח הבא.
זה הכל.
חשוב לנו לציין שאולי הגידול ההידרופוני נשמע קצת מורכב, אבל למעשה מדובר על יישום שלא דורש הרבה יחסית לתמורה הנהדרת שהוא מספק.
רוצים לדעת עוד על גידול הידרופוני? אתם מוזמנים לאחת מהסדנאות שאנו מעבירים. לחצו כאן לפרטים.