בין שמיים וארץ: על הידרופוניקה ואכילת תוצרת טרייה בשנת שמיטה

ראש השנה מאחורינו ותשפ"ב כבר עושה את צעדיה הראשונים בעולם. עם ניצני השלכת, רגע לקראת הסתיו ובפתחה של שנת שמיטה חדשה ומרעננת, המביאה עמה שלל דינים והלכות עבור הציבור הדתי והחרדי, ריכזנו עבורכם מידע רלוונטי שיבאר מהי מצוות השמיטה? מהן המלאכות האסורות? והאם ההידרופוניקה פותחת עבור הציבור הדתי את היכולת ליהנות מתוצרת טרייה גם בשנת שמיטה? כל התשובות במאמר הבא.

היא אחת השנים הייחודיות במחזור החיים היהודי, מבקרת אותנו אחת לשבע שנים ומגלמת בתוכה מסורת יהודית ערכית בת אלפי שנים הנושקת לערכים מודרניים כמו קיימות, אקולוגיה ואפילו חברה וכלכלה, הכירו את השנה הכי אקטואלית בלוח השנה היהודי – שנת השמיטה.  

מי את שנת השמיטה?

בספר ויקרא נאמר:  “ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה’, שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ” (ויקרא כה, ד)

ואכן, שנת השמיטה, הפוקדת אותנו אחת לשבע שנים, היא שנת מנוחה עבור האדמה. מעין שנת שבתון, אם תרצו, המאפשרת לאדמה ולטבע תהליכי התאוששות למען צמיחה והתחדשות. ההגיון ברור, אם בכל שבוע, אנו מפסיקים כל עבודה ומלאכה, שובתים ונחים ביום השביעי, כך גם בחקלאות: אחת לשבע שנים, אנו מפסיקים את עבודתנו בשדה והארץ כולה שובתת. אך שנת השמיטה מספרת סיפור גדול יותר וקושרת במארג עדין בין האדם לחברו ובין האדם לסביבה. 

לא בכדי אמר עליה הרב לאו כי בזכותה אנו יכולים "לפקוח את העיניים ולהיות מיופי הבריאה", האמירה הנפלאה הזו אוצרת בתוכה הרבה מעבר לצמיחה והתחדשות של הטבע. היא משקפת את השנה הערכית הזו, המאפשרת לנו טיים – אאוט ממרוץ החיים, בה מסורתיות וקדמה משתלבים בתיאום מושלם ומאירים על נושאים סוציאלים וסביבתיים מבורכים. שנת השמיטה פורטת כמה וכמה היבטים חשובים, העיקריים שבהם: סביבה, חברה וכלכלה, רלוונטיים מתמיד. יותר מהכל, השנה הזו חוזרת ומזכירה לנו שוב את כל מה שנכון: גם בעולם המודרני, לא הכל נע סביב מסחר וכלכלה ול"פאוזה" הכה חיונית הזו, יש משמעות עמוקה.

"לשמוט" – על שום מה ולמה?

"והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך" (שמות כ"ג, י"א). 

על פי התורה, חלה על האדם החובה "לשמוט", מלשון "לעזוב". כלומר, אנו מחויבים לעזוב ולמעשה, "לשחרר", שלושה אספקטים : לחדול מעבודת הקרקע, להפקיר ולהנגיש את התוצרת החקלאית לכל מי שחפץ בה ולקינוח, להניח ולוותר לחובות כספיים של אחרים כלפינו. האספקטים הללו אומנם בסיסיים וברורים, אך כמו תמיד ביהדות הם נגזרים מערכים ואמות מידה שורשיים ומוסריים גדולים ומהותיים יותר – החל מיופי הבריאה, דרך זמן מנוחה והתחדשות לאדם ולסביבה, שמירה על מגוון של מינים, אקולוגיה וקיימות ועד להגבלת הפרט לטובת הכלל וצמצום הצריכה, כולם יחד משלימים לכדי תמונה הוליסטית מופלאה של עולם מכבד ושוויוני ובפשטות, עולם טוב יותר.

תיקון אישי לצד תיקון חברתי – על אלו ערכים חשובים מאירה שנת השמיטה?

לקיום שנת השמיטה יש מספר היבטים הנשענים על יסודות הלכתיים, חברתיים וסביבתיים. התפיסה היא כי היכולת שלנו להפנים את היסודות הללו וליישם אותם, הלכה למעשה, בחיי היומיום שלנו,  היא בעלת ערך אישי, חברתי וסביבתי בראייה ארוכת טווח.

• חיזוק וביסוס האמונה

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!" (ויקרא כ"ה, כ').

שנת השמיטה כשנת חיזוק האמונה והביטחון בבורא העולם. תקופה המשמשת אותנו לאתנחתא רוחנית, ללימוד תורה ולהידוק מצוות. עבור הציבור המסורתי והדתי היא מסמלת את ההכרה וההבנה כי הארץ והאדמה אינה שייכת לנו, אלא ניתנה לנו על ידיו ולכן הכל תלוי בו. בעצם פעולת ההשבתה, אנחנו מחזקים את בטחוננו בקב"ה ובידיעה שיספק את פרנסתנו, על אף שאיננו עובדים את האדמה.

• איזון אקולוגי וקיימות

"וכדי שירבה יבול האדמה ותתחזק בהברתה" ( מורה נבוכים, חלק ג' פרק ל"ט)

בשנת השמיטה אנחנו מחויבים להפסיק ולעבד את השדה ולמעשה להניח לאדמה. 

אחד ההסברים היפים להיבט הזה, מתכתב באופן מדויק עם ערכי קיימות ואיזון אקולוגי. הרמב"ם מסביר כי אחת המטרות היא להפסיק את השימוש התכוף במשאבי הטבע בכדי ליצור שיקום של המערך האקולוגי. כלומר, לאפשר לאדמה להתאושש, להתחזק ולהתחדש. הראייה היא למעשה ראייה אקולוגית רחבה הסוברת כי בכך שאנו נמנעים מניצול של משאבי הטבע אנו מאפשרים עולם טוב יותר והרמוניה בין האדם לסביבה.

• צדק חברתי ולאומי

"והשביעית תשמטנה ונטשת ואכלו אביוני עמך " (שמות כ"ג)

שנת השמיטה היא שנת חמלה וסוציאליזם, לא רק בעבור הטבע והאדמה, אלא גם בעבור אותם אנשים אשר מזלם לא שפר עליהם. השנה הזו מבססת צדקה כלל ארצית, בה ניתנת הזדמנות לכולם, המאפשרת לגם להם התאוששות כלכלית ושיפור מעמדם בחברה.

בשנה זו לא יהא אדם שלא יהיה לו מה לאכול, מכיוון והשדות, הכרמים והפרדסים פתוחים לכל. בעלי חוב יזכו למחיקת חובות והזדמנות להתחיל מחדש, פערי המעמדות יבוטלו וההבדלים בין אדם לאדם הולכים ומצטמצמים. באופן קסום, השנה הזו מאפשרת שוויון אמיתי, מפגש וחיבור בין אדם לאדם שאינם תלויי מעמד או רכוש. סוציאליזם אמיתי , כבר אמרנו? 

• בין החומר לנפש

וכך כתב הרב קוק: "את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד הוא לאומה זו, שהיצירה הא-להית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יגלה המאור הא-להי שבה בכל מלוא זוהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה של חול עם העמל והדאגה….למען תוכל להתגלות בקרבה פנימה טהרת נשמתה בכללותה כמו-שהיא".

שנת השבתון והעצירה שכמו "נכפית" עלינו, מאלצת אותנו לאזן בין החומר לרוח. להפנות את האנרגיה מגורמים חיצונים אל עבר גורמים פנימיים , מאותו מירוץ אינסופי אחר כסף ומעמד חברתי, להתמקדות פנימית: לפיתוח ותיקון אישי וחברתי שהדיו ותרומתו ישפיעו על כולנו, כחברה אחת.

 

לשמר את הקיים מבלי להגביר תוצרת – מה מותר ומה אסור בשנת השמיטה

"שש שנים תזרע שדך ….ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה', שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור"  (ויקרא כ"ה, ג'-ד').

בואו נעשה סדר, מה אסור ומה מותר בשנת השמיטה? כלל המפתח קובע כי בכל הנוגע לאסור ולמותר, מטרת הפעולה היא זו המנחה אותנו. כלומר, כל פעולה שתכליתה שיפור או הגדלת התוצרת והרווח, אסורה. אלו פעולות נכללות בהגדרה הזו ? זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. ולעיתים מוסיפים אליהן גם פעולות כדוגמת חרישה ונטיעה. אילו פעולות מותרות? כל הפעולות שתכליתן טיפוח, שמירה על הקיים ומניעת נזק, כדוגמת השקיה, עישוב, גיזום גדר חיה, כיסוח דשא וטיפול במזיקים.

ומה הדין לגבי גידול ורכישת ירקות ופירות בשמיטה?

רגע לפני שנתחיל, יש לציין כי כיום מצוות השמיטה היא הלכה מחכמים בלבד (מדרבנן) ואינה מהתורה (דאורייתא), אולם, מבחינה מעשית, אין הבדל משמעותי באם מצוות השמיטה היא מהתורה או מחכמים, ההבדל העיקרי הוא בהשלכות המעשיות ובהקלות שניתנו בהיבטים מסוימים. כאמור, בשנת השמיטה אסור לבצע עבודת אדמה שאינה למטרת שימור הקיים ואסורות פעולות שמטרתן להצמיח ולהשביח. 

ומה לגבי צריכה פרטית? התוצרת הביתית או החקלאית שגדלה בשנת השמיטה, נחשבת לקדושה בקדושת שביעית והמשמעות היא שהיא מיועדת אך ורק לאכילת אדם . 

אז היכן הבעיה? על אף שמותר לאכול פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, "איסור הסחורה" קובע כי אסור לקנות ולמכור פירות כאלו.  מטרת האיסור אומנם ברורה, למנוע רווח ויצרנות בשנת השמיטה, אבל, כיצד ניתן לפתור את הדיסוננס הזה?

בכדי לייצר מענה הולם לסתירה, לדאוג לפירות וירקות זמינים ונגישים, ולאפשר גם לציבור הדתי אכילת תוצרת טרייה, נוצרו במהלך השנים מגוון פתרונות כדוגמת יבוא תוצרת חקלאית מחוץ לארץ, גידול בהיתר מכירה  וגידול במצע מנותק.

מצע מנותק – קווים לדמותו

"מצע מנותק" כשמו כן הוא, מתבסס על עיקרון הפרדה בין הצמחים לקרקע. בשיטת הגידול הזו הצמחים גדלים במצע טבעי או מלאכותי ולמעשה לא מתקיים חיבור פיזי בינם ובין הקרקע. 

עם השנים והתפתחות החקלאות המודרנית בעולם ובארץ, הלכה והתפתחה שיטת המצע המנותק בכלל וההידרופוניקה בפרט, כתחליף ומענה אלטרנטיבי לגידולי קרקע ולא בכדי. לאופן הגידול הזה יתרונות רבים: החל מחיסכון במים וצמצום משאבים הנדרשים לגידול, דרך היותו אמצעי לגידול תוצרת חקלאית בהיעדר קרקע מתאימה ועד לשימוש חסכוני ומדויק במשאבים טבעיים וכמובן שמירה על הסביבה.

על-פי ההלכה, גידולי "מצע מנותק" אינם כפופים למצוות התלויות בארץ, ובפרט למצוות שמיטת קרקעות. נתון שהופך אותו לאחד הפתרונות השמישים והמבוקשים בשנת שמיטה, מכיוון והוא מאפשר לחקלאים להמשיך ולגדל תוצרת חקלאית בהתאם למצוות ואף מעודד את הצרכנים שומרי המסורת והדתיים לרכוש תוצרת ישראלית, ללא חשש.

ללא ספק, מצע מנותק הוא רב תכליתי גם בשנים רגילות ומשמש למגוון גידולים כדוגמת גידולי ירקות ללא חרקים, ואף לצמחי נוי. אחת הדרכים האפקטיביות והפופולאריות העושות שימוש בעקרון "המצע המנותק" היא הידרופוניקה, גידולי מים.

הידרופוניקה בשנת שמיטה

הידרופוניקה היא שיטת גידול ייחודית, מבוססת מים המכילים כל טוב: חומרי הזנה ומינרלים, וזאת ללא כל תלות באדמה. אמנם היא נשמעת כשיטה חדשנית אך למעשה, עקרונות ההידרופוניקה מלווים את האנושות לא מעט זמן. בעת העתיקה היא שימשה כפתרון אידיאלי בהעדר קרקעות פוריות זמינות, או על רקע מחסור במשאבים ואפילו, תופתעו לשמוע, בעתות סכסוכים פוליטיים ומלחמות. 

היותה אחת השיטות המסורתיות והמבוססות לגידול, מחד ובו בעת, אמצעי אקולוגי, חסכוני, יצרני ומתקדם, הופכים אותה, גם בימינו, לפתרון האידיאלי למגוון רחב של קהלים וצרכים. 

האם בזכות גידול ההידרופוני הציבור הדתי יכול להמשיך וליהנות מאכילת תוצרת טרייה?

"מותר לשתול ולנטוע בשביעית פירות או ירקות בתוך בריכת מים כשאין שם שום תערובת של עפר כלל "  ……"שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר שיש עליו תורת קרקע, אבל זריעה במים בלבד אין עליה תורת שדה ולא תורת ארץ.‏ ויש להקל בזה אפילו תחת כפת השמים, וכל שכן אם עושים זאת בחממות סגורות כפי שזה מצוי היום, שבודאי מותר"

מתוך ילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מלבד יתרונות סביבתיים וכלכליים בעבור הציבור הדתי, אחד היתרונות הגדולים והמהותיים של שיטת הגידול במצע מנותק בכלל והידרופוניקה בפרט, הוא היכולת לגדל וליהנות מתוצרת טרייה בשנת שמיטה.

מכיוון והמערכות ההידרופוניות השונות והמגוונות נשענות על אותו עיקרון, בו הצמחים גדלים ללא מצע כלל או בגידול במצע מנותק, הרוב סוברים כי גידול הידרופוני ישים כגידול פרטי או מסחרי של ירקות שאין בהם קדושת שביעית.  יחד עם זאת, ישנם המחמירים ומקפידים לעשות זאת על רצפה מרוצפת ותחת קירוי על מנת לצאת מכלל ספק.

הידרופוניקה – כאשר מסורת וטכנולוגיה משלבים ידיים

כדרכה , פעם בשבע שנים, שנת השמיטה מזמינה אותנו לפאוזה מבורכת המאפשרת לנו לבחון את התנהלותנו בין אדם לאדמה ולמקום ובין אדם לחברו. בכך היא מציעה לנו הזדמנות לצמיחה ושינוי שאינם בכדי מאורע חד פעמי, אלא ילוו אותנו לשנים קדימה. 

*כמובן, שאין באמור כאן יותר מהמלצה וודאי שהמאמר אינו תחליף לייעוץ רבני. לכן, אנו ממליצים להיוועץ עם גורם מוסמך לגבי ההלכות המותרות וההכשר בשיטת גידול זה.

נייצ'ר טק מפתחת מערכות גידול הידרופוניות ייעודיות לקהל הדתי והחרדי שמצטיינות בייצור ירקות כשרים ללא חרקים.
פנו אלינו לפרטים נוספים